<h1>ראב"ן סימן שכ"א</h1>
<h2>דף לג.</h2>
וכיון דבראיה אחת אחמירו עלייהו ליישב ז' נקיים, היכא דמצאתה כתם על בשרה או על חלוקה נמי צריכה ז' נקיים בלא יום מציאה דאמרי' היום יצא מגופה.
<h2>דף נז:</h2>
וכיון דבראיה אחת אחמירו עלייהו ליישב ז' נקיים, היכא דמצאתה כתם על בשרה או על חלוקה נמי צריכה ז' נקיים בלא יום מציאה דאמרי' היום יצא מגופה. ואילו הן כתמין, מצאה דם על בשרה כנגד בית התורפה [נ"ז:] כלומר בית המקור במקום שאין לומר ממקום אחר בא כגון על שוקיה ועל יריכותיה ועל פרסותיה מבפנים דוודאי מן המקור בא וכן על עקיבה ועל ראש גודלה דזימנין דמיתרמי דהם כנגד בית התורפה, אבל על שוקיה ועל יריכותיה מבחוץ טהור או על הצדדין דמעלמא אתי. ואפי' בנמצא כנגד בית התורפה אם יש לה לתלות בדבר אחר כגון שיש לה מכה בבשרה [נ"ח:] כנגד למטה מן התורפה ויכולה המכה להגליע דם טהורים דאמר משם יצא דם, וכן אם מכה בבנה או בבעלה תולין בהן ששכבו בחיקה. וכן בדם כינה ופרעוש ופישפש שהוא וונטלוש בלעז תולה אם הרגן, והכתם פחות מכגריס של פול אבל כגריס אינו תולה בהן שאין בהן דם כגריס. וכן אם מצאת הכתם על חלוקה שאצל בשרה מחגור ולמטה טמאה אם אין לה לתלות, מחגור ולמעלה טהורה אפילו אין לה במה לתלות, ואם פושטתו ומתכסה בו בלילה טמאה אפי' נמצא הכתם מחגור ולמעלה אם אין לה במה לתלות מפני שהוא חוזר והוי של מטה למעלה ושל למעלה למטה, וכן אם נמצא הכתם על הסדין ועל הכסות שמתכסה בו. ותולה נמי בדם בהמה חיה ועוף אם נתעסקה בהן, או אם נתעסקה בשל אשה אחרת או אם ישבה בצד המתעסקין אמרינן מההיא דם אתאי לה וטהורה וכן אם עברה בשוק של טבחים תולה בההוא דם, משום דאשה לא חזא אלא בהרגשה והאי דלא ארגשא ודאי לא חזיא אלא משום דאמרינן ארגישא ולאו אדעתא דסבורה הרגשת מי רגלים וטמאוה, וכתמים דרבנן דמדאורייתא בבשרה ולא כתם, אבל כיון דאחמירו ויתבי אראייה אחת ויתבי ז' נקיים, אית להון למיתב נמי אכתם שבעה נקיים בלא יום מציאה דכיון דאחמור אחמור.
<h2>דף סט.</h2>
וכיון דבראיה אחת אחמירו עלייהו ליישב ז' נקיים, היכא דמצאתה כתם על בשרה או על חלוקה נמי צריכה ז' נקיים בלא יום מציאה דאמרי' היום יצא מגופה.
